פלה דה טוקיו - Palais de Tokyo - התערוכה שאסור לפספס!

למבקרים בפריז בקיץ הזה יש הזדמנות לחוות חוויה עירונית מסוג אחר לגמרי - בין כתלי המוזיאון! אנחנו מזמינות אתכם-ן להצטרף אלינו לסיור בתערוכה מיוחדת ומרתקת בפלה דה טוקיו (Palais de Tokyo). פלה דה טוקיו, אחד המוזיאונים החשובים ביותר המציגים אמנות עכשווית, נמצא בין גשר אלמה לטרוקדרו, ומשקיף על מגדל האייפל מעבר לנהר הסן. המבנה נבנה עבור התערוכה הבינלאומית בפריז ב-1937, ושימש מאז בנייתו כחלל לאוספי אמנות שונים. לאחר גלגולים רבים, הוחלט להקדיש את חלקו המערבי של המבנה לאמנות עכשווית, ומשנת 2002 משמש כחלל המציג את יצירות השעה ומעלה סוגיות אמנותיות בזמן אמת - הוא נחשב לאחד החללים הגדולים ביותר באירופה המוקדשים לכך. לפני כל תערוכה נסגר החלל לפרק זמן של כחודש לפחות על מנת לשנות את מבנהו הפנימי ולהתאים אותו לתערוכה החדשה. בעיר של מוזיאונים ומבני קבע היסטוריים, מיתיים ובלתי משתנים, מוזיאון פלה דה טוקיו נחשב לייחודי, והתערוכות המוצגות בו תמיד מעוררות עניין רב.

פלה דה טוקיו משקיף על מגדל האייפל

בימים אלו עלתה תערוכה מאוד מיוחדת במוזיאון - ״נסיכי/ נסיכות העיר״ (City Prince/sses). התערוכה חוקרת את הערים של ימינו ואת החיים בתוכן. מגה הערים המאפיינות רבות ממדינות העולם, ובמיוחד מדינות מתפתחות, הן סוג של גוף חי הנמצא בתנועה מתמדת. כאוס תחבורתי יחד עם טכנולוגיה זורמת, גורדי שחקים ומגדלי יוקרה יחד עם שכונות פחונים, מסחר, כלכלה ועושר עצום לצד עוני וחוסר שוויון, חוסר מנוחה ורעש לצד איים אורבניים של שקט. 50 האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה יוצרים בחמש ערים שונות וכלל לא מערביות: דאקה - בירת בנגלדש, לאגוס - עיר גדולה בניגריה, מנילה - בירת הפיליפינים, מקסיקו סיטי - בירת מקסיקו וטהראן - בירת איראן. המשותף לערים אלו והסיבה שבגללה נבחרו על ידי האוצרים היא בגלל היותן צפופות ודחוסות מאוד ובעלות שיעור אוכלוסייה גבוה יותר ממדינות רבות. במקומות כאלה נמתחים הגבולות של עולם האמנות העכשווית ובנוסף לאמנים החזותיים המשתתפים בתערוכה, ניתן לראות גם מוזיקאים, אמני רחוב, מעצבים ומקעקעים שנוטלים את תפקיד המתבונן העירוני המתאר את החוויה הפוסט-מודרנית בכלים אסתטיים. האוצרים אספו את שלל נקודות המבט הללו לתערוכה אחת גדולה ומרהיבה שבנוייה כעיר אקלקטית, דחוסה וריאליסטית, ללא שיוך גיאוגרפי וללא גבולות.



הערים מהן מגיעים האמנים המשתתפים בתערוכה משמשות כיום כ׳פח הזבל׳ של עודפי התעשייה, מוצרי הצריכה והערכים שהשילו מדינות המערב מעליהן. אלו המקומות שבעבר היו אקזוטים ויפים ושפעם העריצו חסידי הפרימיטיביזם, אך כיום ניתן לומר שהגלובליזציה השתלטה עליהן, רמסה את הייחוד שלהן והפכה אותן לגרסאות כאוטיות, מוגזמות, מכוערות וקשות לעיכול של הערים האירופאיות ה׳קלאסיות׳. במקום להסב מהן את פנינו, אוצרי התערוכה מעלים את השאלה האם לאמן העכשווי במדינות ובערים אלו יש את הכוח להיות דמות משפיעה? באילו דרכים האמנית יוצרת את החוקים והערכים של העיר? ואיך הוא יכול לפרוץ את גבולות הפונקציונליות והסטנדרטיזציה שנכפית על יושבי המקומות הללו, ולהחזיר להם ולו שמץ מהייחוד שלהם?

האוצרים, ביחד עם מעצב התערוכה (והבמה) אוליבייה גוט'אל, מזמינים אותנו ללכת לאיבוד במרחב האורבני המדומה, להפוך להיות נסיכי או נסיכות העיר ולבחון את הזמניות שלנו בתוך העיר הזאת, את מושגי השליטה, הגבולות, ויכולת ההשפעה ההדדית שלנו על העיר ושל העיר עלינו.


קבלו את חמשת העבודות הנבחרות שלנו מתוך השפע שהתערוכה מציעה


קולקטיב האמנים Britto Arts Trust - דאקה, עיר הבירה של בנגלדש, ידועה כבירת הריקשות העולמית. אמנות ריקשה היא סגנון שנוסד כבר בשנות ה-50 בדאקה. בימינו הביקוש לריקשות הולך ופוחת ויחד איתו נעלמת מסורת קישוט הריקשות. Britto Arts Trust הוא קולקטיב אמנים שלקח על עצמו לשמר את מסורת קישוט הריקשות. ביחד עם אמני האירגון ועם אמני מלאכה מסורתיים הם משתמשים בסדנאות שלהם כדי לשמר את היכולת האמנותית יחד עם מסורת השימוש בכלי תחבורה אופייני זה.



אמנית נוספת מדאקה היא ריטו סטאר (Rettu Sattar), אמנית פרפורמנס ווידאו. בעבודת הוידאו שלה מ 2016, Lost Tune, היא הזמינה מוזיקאים חובבים מדאקה וביקשה מהם ללחוץ לחיצה ממושכת רק על שלושה תווים מתוך שבעה תווים הקיימים בהרמוניום. ההרמוניום הוא כלי נגינה מסורתי שהגיע לדרום אסיה במאה ה-19, הוא כלי הנגינה הנפוץ ביותר בכל דרום אסיה שכרגע שימושו דועך בבנגלדש בגלל הגבלה ואיסור על השימוש בו עקב החוק המוסלמי במדינה. בעבודתה האמנית מהדהדת את החוק המגביל את השימוש בכלי הנגינה, ובו זמנית גם חותרת תחתיו בכך שהיא מאפשרת לנו לשמוע את קולו.


הציורים הזרוקים על הרצפה של האמן פארוק מדאווי (Farrokh Mahdavi) מטהראן מחייבים אותנו לדרוך עליהם ומעמידים אותנו במקום לא נוח ביחס ליצירת האמנות - אנחנו רגילים לציורים התלויים על קיר או נמצאים על כן הציור. אולם כך נוהג האמן גם בסטודיו שלו - הוא רוצה להתבונן על ציוריו מלמעלה ולכן מפזר אותם על הרצפה. תחושת אי הנוחות גוברת מאחר ומושאי הציור הם פרצופים אנושיים, ובדיוק כמו בסביבות העירוניות הצפופות, אנחנו מאולצים להתבוננות, אינטראקציה, מגע בלתי רצוי ואולי אף אלים כלפי בני האנוש המקיפים אותנו.


צמד האמנים Mamali and Reza Shafahi

צמד האמנים ממלי ורזה שפהי (Mamali and Reza Shafahi) הם אב ובן מטהראן הפועלים בשדה האמנות. האב, שהיה מתאבק בעברו, החל לצייר רק בשנת 2013 ובגיל 72(!) בלימוד עצמי, כשבנו ממלי, האמן הצעיר, עבד על פרוייקט שנקרא ״זרע אב״ (Daddy Sperm). בפרוייקט המתמשך ביקש הבן לבחון את הדומות הבין-דורית בשפתם הויזואלית של שני האמנים, ושאל האם בנוסף לתכונות הביולוגיות, גם הכשרון יכול לעבור מדור לדור. בתערוכה הנוכחית מוצגות עבודותיו של הבן, המתעניין באופן בו העולם העכשווי הדיגיטלי משנה את תפיסת המציאות שלנו, לצד עבודות של האב, המתארות עולם מדומיין של אירוטיקה אפלה, ומתכתב עם מסורת המיניאטורות הפרסיות.


העולם הצבעוני והעמוס בעבודתה של האמנית הצעירה מהפיליפינים Maria Jeona Zoleta, הוא מתקפה על כל החושים ומתאר היטב את הצפת המידע המתרחשת במילניום החדש. כנערה שהתבגרה בשנות ה 2000 ובעידן האינטרנט, משתקפים בעבודתה דימויים מהתרבות הפופולרית, סלבריטאים, צעצועים ועיצובים לילדים יחד עם דימויים מיניים מוחצנים מעולם המבוגרים. האמנית יוצרת קומפוזיציות רב שכבתיות המכונות ״סביבת ציור״ ומאתגרות את יכולתנו להגדיר את האמנות שלה. זוהי סביבה שיש בה יש מעבר לציורים גם פסלים, חולצות, הדפסים דיגיטליים, צילומי פולארויד ורדי מייד, היא נראית כמו הגרסה המטורפת של שוק לילה בערים הגדולות באסיה, והיא סוערת, צבעונית ואף מטרידה.

האמנית הפיליפינית Maria Jeona Zoleta

בנוסף לעבודות אלו ישנן עוד עבודות רבות מרשימות ומפתיעות, גדולות כקטנות, וזוהי תערוכה שללא ספק שווה ביקור. פלה דה טוקיו פתוח בימים רביעי עד שני (סגור בימי שלישי) בין השעות 12:00-00:00. כן, לא רק התערוכות בו מיוחדות, גם שעות הפתיחה שלו חריגות ונוחות יותר משל רוב המוזיאונים וחללי התערוכות בפריז! אז מה דעתכם-ן להצטרף אלינו לסיור מיוחד במקום מיוחד?


ללוח הסיורים בפריז ולהרשמה חצו כאן


היה סיור מעולה! מה הלאה? הנה כמה המלצות ארטרנטיביות

  • לפאשניסטות שביננו, ממש מעבר לפינה נמצאים שניים ממוזיאוני האופנה המרכזיים של העיר: מוזיאון איב סאן לורן, המציג תערוכת קבע על המעצב, ומוזיאון האופנה פאלה גליירה (Palais Galierra), המציג תערוכות מקיפות ומרתקות על מעצבי אופנה חשובים ועל סוגיות הקשורות באופנה.

  • אם מתחשק לעשות הפסקה ממטבח צרפתי, יש מסעדה איטלקית שכונתית מצוינת ולא רחוקה - Restaurant Balilli - 15 Rue Goethe, 75016 Paris

  • לבליינים מומלץ ליהנות מדרינק לילה בבר קוקטיילים מחוץ לפלה ברחבה הגדולה של המזיאון -Les Grands Verres, בר שזכה לתואר ״אחד מבר-הקוקטיילים הטוב בעיר״ בקיץ האחרון!

  • ההולכים ברגל יכולים להספיק לראות את נצנוצי האייפל האחרונים ב-1:00 בלילה ברחבת הטרוקדרו המפורסמת.

  • על נהר הסן שוכן המרכז הצף הראשון מסוגו לאמנות אורבנית! במרכז תוכלו לראות תערוכות של אמני רחוב ידועים וליהנות מווייב צעיר אל תוך הלילה, שכן גם הוא פתוח עד חצות...


224 צפיות

Tour@ARTernative.guide  |  WhatsApp / Tel: +972-54-6194094  |  www.ARTernative.guide

  • ARTernative Guide facebook
  • ARTernative.guide instagram
  • TripAdvisor ARTernative