מהפרגמון למוזיאון החדש: הצצה לסיור באי המוזיאונים בברלין

עודכן ב: 4 אוג 2019

ב-5 ביולי העיר העתיקה בבל הוכרזה כאתר מורשת עולמי. ההכרזה הזו הגיעה בתזמון מושלם עם הסיור החדש שלנו, סיור באי המוזיאונים בו ניתן לראות את כמה מהשרידים המרשימים ביותר מבבל, העיר העתיקה השוכנת מדרום לבגדד שבעיראק. מוזיאון פרגמון ששוכן באי המוזיאונים בברלין שואף לייצר חוויה בבלית עתיקה, והוא הפך לאטרקציה חובה בביקור בעיר. מה ניתן לראות שם, ואיך להפוך את הביקור למהנה מבלי להיאבד בין שלל הממצאים הארכיאולוגים המוצגים בו? אני מזמינה אתכם-ן להצצה בכמה מהמיצגים המרשימים והסיפורים המרתקים שנחווה בסיור!

כיכר לוסטגרטן (Lustgarten) באי המוזיאונים

במרכז אי המוזיאונים ישנה כיכר גדולה ומטופחת שבמרכזה מזרקה - אין כמו ימי הקיץ השמשיים בהם ניתן לראות את המקומיים נהנים ממזג האוויר ומשתזפים על הדשא לצד ילדים שמשחקים במזרקה. כיכר לוסטגרטן (Lustgarten) מרשימה עד מאוד והיא תוכננה כך שהמבנים הקלאסים המקיפים אותה מייצגים את ארבע יסודות האומה: פוליטיקה - ארמון העיר (Berliner Stadtschloss), דת - קתדרלת ברלין (Berliner Dom), צבא - מחסן הנשק (zeughaus), השכלה ואמנות- המוזיאון הישן (altes museum), ובמרכז הלוסטגארגן - גן התענוגות!


מוזיאון פרגמון וההיסטוריה הבבלית


העיר בבל היתה עיר הבירה של האימפריה הבבלית, עיר מפוארת שנבנתה על נהר הפרת. הארכיאולוג הגרמני רוברט קולדווי היה בראש צוות החפירות בבבל, ובהנהגתו התגלה אחד מהמונומנטים החשובים שמוצגים היום במוזיאון הפרגמון (Pergamonmuseum) בברלין: שער עשתר. שער עשתר היה שער כניסה מפואר של העיר בבל, שער שהוקדש לאלת המלחמה והאהבה עשתר. במהלך החפירות הארכיאולוגיות בבבל נמצאו אלפי חלקיקי לבנים מצופים גלזורה בצבעי לבן, צהוב, ירוק ובעיקר כחול, והצוות הארכיאולוגי בברלין עמל במשך שנים רבות כדי לחבר יחד את החתיכות הקטנות שנשלחו בארגזים גדולים מבבל לברלין - והתוצאה מדהימה! שער עשתר ודרך התהלוכות שהובילה אל השער, על הלבנים הצבעוניות ועיטורי החיות והפרחים שעליהם, הם אחד המוצגים הארכיטקטוניים ארכיאולוגים המרשימים בעולם.

וזה לא הכל! בחללי המוזיאון מסתתרים ממצאים יפייפיים מבבל, אשור והסביבה שמאפשרים הצצה לעולם קדום של תחילת ההתיישבות העירונית - תחילת השימוש בטכניקות של ניפוח זכוכית וגלזורות, תחילת הייצור ההמוני על ידי שימוש ביציקות ותחילת השימוש הנרחב בכתב. לצד המון לוחות חימר בכתב יתדות, מצאנו שם גם צלחת מאותה תקופה עם כתובת בעברית! ובאותו החדר ממש ישנו דגם של מגדל בבל, כן כן, החוקרים מייחסים את הממצאים ממקדש מרדוק הבבלי למקדש בבל המקראי. 

מיצג בפרגמון - צלחת עם כתובות בעברית

״רק הבורים שונאים אמנות״ (!) Artem Non Odit Nisi Ignarus



״רק הבורים שונאים אמנות״ - כתובת הכניסה למוזיאון החדש

זו הכתובת שמעטרת את הכניסה למוזיאון הנוייס, המוזיאון החדש (Neues Museum), המוזיאון השני שנבנה באי המוזיאונים בברלין. מהקמתו בשנת 1840, הייתה מטרתו המוצהרת של המוזיאון לחנך את ההמון הבור (כפי שהם ראו אותו) באמצעות יופי. מאז המוזיאון עבר תהפוכות ושינויים רבים שבאים לידי ביטוי בארכיטקטורה המרשימה שלו, אבל גם היום הוא מצליח לשמר את התחושה שאסתטיקה ויופי הם שעומדים במרכזו.





במוזיאון מוצג האוסף הארכיאולוגי של גרמניה מאזור מצרים. בין הממצאים המפורסמים והיפים ביותר במוזיאון הוא פסל הראש של נפרטיטי. נפרטיטי, שמשמעות שמה ״היפה הגיעה״, הייתה אשתו של פרעה אחנתון, אימו או אימו החורגת של תות ענח' אמון, והיא שלטה במצרים בשנים 1353 ל-1336 לפני הספירה.


הפסל התגלה במהלך חפירות ארכיאולוגיות באל-עמרנה, יחד עם פסלים רבים נוספים בשלבי גימור שונים, במתחם שזוהה על ידי ארכיאולוגים כ"סטודיו לפיסול". מבין כל הממצאים בלט ביופיו הראש של נפרטיטי, ויש האומרים שהוא שימש כמודל לפסלים האחרים בסדנה. טכניקת הפיסול בשכבות דקות של גבס אפשרה לאמן להגיע לרמת גימור כזאת שניתן לראות קווים עדינים ביותר של קמטים באזור העיניים והפה ואף את שרירי הצוואר. מכיוון שידוע כל כך מעט על גורלה של נפרטיטי לאחר נפילת בעלה, הפסל הזה עומד כמסמך יחידני לתקופת מלוכתה. הפסל מוצג במלוא הדרו במרכז חדר עגול מחופה בכיפה. רצוי להקדיש זמן להתרשם מיופיו מקרוב ומומלץ מאוד גם להתרשם משאר הראשים המפוסלים שנמצאו באותה סדנה לפיסול ומוצגים בחדר סמוך.


לקריאה על נפרטיטי - ״כך נראתה האישה היפה ביותר בעולם העתיק״


לא לבעלי בטן רכה


כמו בכל מוזיאון ארכיאולוגי, המוצגים המרתקים והאהובים ביותר (ילדים עפים על זה!) הם ללא ספק המומיות! במוזיאון החדש מוצגות המומיות כבר בקומה הראשונה, המהווה מעין הקדמה לדרכי החיים והאמונות של המצרים הקדמונים. אבל למה הפכו המומיות לסמל למצריים העתיקה ומה הקשר לכדים החמודים עם ראשי החיה שבתמונה?


המצרים הקדמונים האמינו בחיי נצח שלאחר המוות, אך החיים הנצחיים הללו שאחרי המוות יכלו להתממש רק אם הגופה נשארת בשלמותה. לכן, לאחר המוות המת הובא אל החונטים שהציעו למשפחת המת שלושה סוגי חניטה במחירים שונים. סוג החניטה היה חשוב לא רק למען הבטחת שלום המסע של המת אל עולם הנצח, אלא גם כדי להבטיח שהמת לא יחזור לרדוף את המשפחה אחרי מותו. יחד עם המת נקברו גם כלים שמטרתם לשמש אותו לאחר קימתו לתחייה, כגון כלי מטבח, תכשיטים ומשחקים, וכן ציורים ופסלונים שמטרתן להזכיר למת על סגנון חייו ואישיותו.


לתהליך החניטה היו כללים ברורים: תחילה הגופה כוסתה במלח והושארה כך למשך 40 ימים לספיגת כל הנוזלים. לאחר מכן החונטים משחו את הגופה בשמנים ריחניים ותמציות צמחים ולאחריהם בשרף ששימש כדבק עבור רצועות הפשתן שנכרכו סביב הגופה. המומיה אז הוצבה על גבי לוח עץ וכוסתה בשכבות נוספות של שרף ורצועות פשתן. בנוסף, לרוב כל האיברים הפנימיים מלבד הלב הוצאו לפני תהליך הממיפיקציה ונשמרו בכדים מעוטרים שהונחו לצד המומיה בקבר, על מנת שיוכלו לשמש את המת לאחר שיקום לתחייה.


ובנימה אופטימית זו - נתראה בסיור :)


דרך פריטי האמנות המרהיבים המוצגים במוזיאון הפרגמון ובמוזיאון החדש ניתן ללמוד על האימפריות העתיקות והאנשים שחיו באותה תקופה - מי האלים בהם האמינו ומה הם חשבו על המוות ועל החיים, ועל כמה מההמצאות המכוננות ביותר של האנושות שהומצאו בתקופות הללו. כל שנותר לכם-ן הוא להצטרף אלינו למסע בעקבות מומיות, פרעונים, יצורים מיתולוגיים ומבני ענק קדומים!


לפרטים נוספים על הסיור שלנו באי המוזיאונים בברלין

159 צפיות