אמנות רחוב וג'נטריפיקציה, או איך למצוא את היעד הטרנדי הבא בעיר בה תבקרו?

האטרקציות המרכזיות של כל עיר מוכרות וידועות, אפשר להשיג עליהן מידע בכל אתר, ומי מאיתנו לא חש או חשה את הצורך לסמן ב׳וי׳ ולהגיד ״היינו פה״?! כולנו שמענו שצריך לעלות לקומה העליונה במגדל אייפל בפריז (ההורים שלי עשו זאת ברגל בשנות השבעים, יא אלוהים!?), חלקנו הלכנו בשדרות לה-ראבלס בברצלונה (בתקווה שלא כייסו אותנו בדרך), ראינו גם את הביג-בן מרחוק בלונדון (מה עוד אפשר לעשות חוץ מלהצטלם עם זה?), אפילו עמדנו בתור למוזיאון ואן-גוך באמסטרדם (המלצה, תקראו את מה שכתבתי על ילדים ומוזיאונים) ולא פספסנו את הביקור המהולל ברייכסטאג בברלין (שהוא בהחלט מדהים, אבל תחשבו על זה - כנראה שלא הייתם ממליצים לתיירים בארץ לבקר בכנסת…). אך בעידן שבו הטיסות הופכות להיות זולות מיום ליום, והתיירות היא ההכנסה המרכזית של כל אחת מבירות אירופה, איך אפשר להעשיר את הביקור בעיר מלבד אותן אטרקציות חובה ונקודות עניין תיירותיות ושחוקות? כיצד ניתן לראות את העיר באמת, להכיר את החיים שבה, ולהתחכך בתושביה? היכן כדאי לטייל בכדי לקבל את החוויה האורבנית במיטבה? ואיך אפשר לשלב, בין אתר ״חובה״ אחד לאחר, גם את האלטרנטיבי, וליהנות מהעיר כפי שהמקומיים חווים אותה?


בכדי לענות על כל השאלות האלו, ההמלצה הראשונה שלי היא שבכל טיול, גם אם מדובר בביקור הראשון באותה העיר, ועל אחת כמה וכמה אם מדובר בביקור השני או השלישי, תמיד תחפשו את ההמלצות של המקומיים, ואת השביל שמחוץ למסלול התיירות הרגיל. אם תקשיבו להמלצות הנכונות ותבחרו את השביל האלטרנטיבי, קרוב לוודאי שבעוד כמה שנים אותו השביל כבר יהפוך לכביש, ואז תמיד תוכלו להגיד שאתם הייתם שם לפני כן... ראו לדוגמה את שכונת שורדיץ' בלונדון – כשאנחנו התחלנו שם את סיורי האמנות שלנו לפני שש שנים היא עוד הייתה שכונה מפוקפקת למדי, וכיום פנינה תיירותית שהפכה להיות אתר ביקור חובה כשמגיעים לעיר! זה מביא אותי לטיפ החשוב ביותר שיש לי להציע בכדי להפוך כל טיול עירוני בעולם לחוויה אלטרנטיבית: בכל עיר אליה תגיעו, תחפשו את השכונה בה מציעים סיורי אמנות רחוב וגרפיטי, ו-ג'קפוט! כנראה שזהו אחד מהיעדים האלטרנטיביים שיש לעיר להציע כרגע, אך היו בטוחים שבעוד כמה שנים כנראה גם הוא יהפוך לסטנדרט. כי מעבר לאמנות הרחוב המרהיבה, ולא רק לאור העובדה שזו אמנות מאוד נגישה - לא צריך להיות שוחרי אמנות מושבעים בשביל ליהנות ממנה, ועם זאת, מדובר בפרקטיקה של אמנות עכשווית שגם "מביני עניין״ לא יכולים להתעלם ממנה (אבל זה כבר לפוסט אחר...) - בעתיד הלא רחוק השכונה הזו תמשוך אליה תיירים ותיירות ותתגלה כשכונה הכי מגניבה בעיר, עם בתי הקפה הכי שווים, השופינג הכי סטייליסטי, מרכזי התרבות הכי ייחודיים וכל מני פינות חמד שכיף להעביר בהן מנוחת צהריים בין השיטוטים.


שאלת את עצמך פעם מה למעשה הקשר בין אמנות רחוב והתפתחות אורבנית? מה הדומה ומה הייחודי לכל אותן שכונות אלטרנטיביות? למה אם כבר ביקרת באחת, שווה ללכת לאחרות? ומה הן השכונות שאסור להחמיץ רגע לפני שכל התיירים גודשים את רחובותיהן? (גילוי נאות: בכולן ארטרנטיב מציעה סיורי אמנות ☺ )


מילת המפתח המקשרת בין אמנות רחוב והתפתחות עירונית היא ג'נטריפיקציה (או עִלּוּת בעברית) - מונח אשר נטבע כבר בשנות השישים, אולם בעשורים האחרונים לא ניתן לברוח ממנו בכל שיחה על האורבניזציה המואצת שמתרחשת בעולם כולו. אם פעם הבורגנים יצאו לפרברי העיר בכדי ליהנות מבית עם חצר אחורית, כיום יותר ויותר מבנות ובני המעמד הבינוני מחפשים מחדש את הנוחות שבסביבה העירונית, ורוצים להחזיר את העיר להיות מקום נעים לחיות בו, להקים משפחה ולגדל ילדים (כעירונית מבטן ולידה, אף פעם לא הבנתי למה "אי אפשר לגדל ילדים בעיר" אבל נו שוין...). הסיבות לכך כמובן רבות, אבל אם תשאלו אותי – אין ספק שלרובנו פשוט נמאס לעמוד בפקקים בדרך לעבודה, שגם כך גוזלת מאיתנו זמן יקר. לתהליך האורבניזציה הזה נקשרים תהליכי ג׳נטריפיקציה בהם אוכלוסיה מהמעמד הבינוני והגבוה עוברת לשכונות שבעבר היה מוזנחות ומוחלשות, ודרך כך מביאה איתה התחדשות עירונית ושינויים חברתיים אשר גורמים לרוב לעזיבת הקהילה המקומית את השכונה.


אז מה בכלל אני רוצה מכן ומכם, ומה הקשר של כל זה לאמנות רחוב וגרפיטי? אחת התפיסות המרכזיות של תהליך הג'נטריקפיקציה היא שהשלב הראשוני מובל לרוב על ידי אמנים, בוהמיינים וחברי הקהילה ההומו-לסבית, שעוברים לשכונות מוחלשות, ומבשרים על אותו שינוי עירוני חברתי שעתיד להתרחש באזור. הם מפתחים את השכונה בחיפוש אחר אורח חיים ״שפוי״ ועם זאת אלטרנטיבי, ומקימים מרכזי תרבות אלטרנטיביים, חנויות מגניבות, בתי קפה מדליקים וכמובן אמנות רחוב שמכסה את קירות השכונה. למעשה – אותם ׳היפסטרים׳ ואנשי אמנות עושים את העבודה הקשה, שכן הם הופכים את השכונה המוזנחת למגניבה ואטרקטיבית למחייה. בהמשך, בנות ובני מעמד הביניים, הבורגנים המשמימים, מרגישים בפוטנציאל, ומתחילים לעבור אל השכונה המתחדשת תוך דרישה שיאפשרו להם ליהנות ממנה ולגדל בה ילדים בבטחה. התוצאה של כל זה היא שמחירי הדיור ועלות המחייה באזור עולים, ותושבי המקום והקהילה שהתגוררה שם עד כה כבר לא יכולים לעמוד בנטל, ולכן עוזבים ומשאירים מאחוריהם שכונת מגורים חדשה למעמד הביניים המבוסס. והנה לכם ג׳נטריפיקציה והתחדשות עירונית.... כמה עצוב ככה נכון. לא בכדי אילי הנדל"ן כבר מזמן החלו לחפש פוטנציאל להשקעה לפי מקומות בהם אמנים והיפסטרים בוחרים לגור, בהבנה שככל הנראה גל של מעמד הביניים יגיע אחריהם.


בסופו של דבר, מה שנכון למשקיעי נדל"ן נכון גם לתיירות... אמנות הרחוב היא סימן מקדים למה שכנראה יתרחש בעתיד, ואולי אפילו ניתן לומר, היא מהווה קטליזטור לאותו תהליך של ג׳נטריפיקציה. אם תבקרו באותן שכונות אלטרנטיביות שעודן מוזנחות, אך שרחובותיהן מלאים בגרפיטי ואמנות, תוכלו אולי לחוות את המקום בצורה יותר אותנטית מאשר אם תגיעו אליו עשר שנים מהיום. אך איך תדעו היכן הן אותן שכונות אלטרנטיביות שנמצאות בתהליך של התחדשות ולא בסופו? זה מחזיר אותי להתחלה - היכן שמתקיימים סיורי אמנות רחוב וגרפיטי, שם מתרחשים שינויים ששווה לעקוב אחריהם! ומהם אותם סיורים אם לא האמצעי הטוב ביותר להכיר את השכונה, הקהילה והחיים בה דרך האמנות, שגם משנה את פניה? בסיורים הללו תוכלו לטייל עם מדריכות ומדריכים מקומיים שמכירים את האנקדוטות המעניינות והסמטאות החבויות, כי לכל שכונה הסיפור שלה!


בהקשר הזה, רבים שואלים אותי – האם שווה ללכת לסיור אמנות רחוב בפריז אם כבר הייתי בסיור גרפיטי בלונדון? ואני כמובן עונה "ברור"! ואפילו להפך - זה רק מוסיף! האפשרות לחוות שני סיורי אמנות רחוב בשתי ערים שונות מאפשר לכן ולכם ראייה ביקורתית והבנה עמוקה יותר של השינויים הללו. למרות שתהליך הג׳נטריפיקציה שתיארתי דומה בכל אחת מהערים, תוצרי הביניים וגם התוצר הסופי ייחודיים לכל אחד מהאזורים בהם הוא מתרחש, וזאת מכמה סיבות: ראשית, לכל עיר ושכונה הסיפור והאמנים שלה. בנוסף, מידת המעורבות של האמנים, שהם הלא תושביה החדשים של השכונה, עם הסביבה והקהילה המקומית הינו מרכיב חשוב לאמנות שתיווצר בה – הן האמנות שמכסה את רחובות השכונה, והן זו שנוצרת במרכזי התרבות האלטרנטיביים שנפתחים בה. אמנות שנוצרת במנותק מהסביבה המקומית שונה (ואיני מדברת על טוב או רע) מזו הנוצרת כאשר האמנים מתערבבים בקהילה המקומית. השוני קיים על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באמני רחוב בינלאומיים, המשוטטים בין ערים שונות, ומגיבים למרקם המיוחד של המקום ולסיפורו הייחודי. Bottom line - עיר שונה, סיפור שונה, אמנות שונה! עכשיו רק נותר לכן ולכם להגיע ולהתרשם בעצמכם!


כמה מילים על השכונות הכי אלטרנטיביות בערים הכי מתוירות


האקני וויק בלונדון – אני מניחה שהשם שורדיץ׳ (שכונה שיש בה שלל סיורי אמנות רחוב - גילוי נאות, גם לנו!) כבר מוכר לרוב, מאחר ומדובר בשכונה טרנדית מאוד שהפכה ליעד חובה בעיר! אך אני ממליצה לכן ולכם להביט צפון מזרחה במפה לעבר האקני וויק (Hackney Wick), שניתן לומר עליה שהיא נמצאת כיום במקום בו שורדיץ׳ הייתה לפני פחות מעשור... מדובר בשכונה פסטורלית ובעלת מאפיינים כפריים מצד אחד, ובאזור שעד לא מזמן היה תעשייתי עם האנגרים ענקיים מצד שני. בשנים האחרונות ההאנגרים הללו הוסבו וחולקו לעשרות יחידות סטודיו ודיור בהן אמנים ומעצבים צעירים, ולאחרונה אף זוגות צעירים, מוצאים את מקומם. התוצר של השינויים הללו הוא שכונה צבעונית ויצירתיות עם אמנות רחוב מרהיבה על גדות תעלות ציוריות (דרכן העבירו בעבר את הסחורות) לצד שלל בתי קפה ומרכזי תרבות תוססים. כולם רק מחכים לכן ולכם בביקור הבא שלכם בלונדון. אה ולא לשכוח - סיורי אמנות הרחוב שאנחנו מציעות באזור יוסיפו לחוויה… :)


בלוויל בפריז – כמו ערי מטרופולין רבות, פריז גדלה והתרחבה כך שלמעשה היא ״בלעה״ כפרים שלמים שנהפכו לאורך השנים לרובעי העיר. בלוויל (Belleville) היא מה שהיה בעבר כפר עצמאי, ומהווה כיום שכונה פריזאית טרנדית הנמצאת בין רובעים 10/11/19/20. אם לפני כעשרים שנה היה מדובר בשכונת מהגרים מוכת פשע, בעשור האחרון האזור נמצא בתהליך ג׳נטריפיקציה מואץ, ובלוויל נהפכת לאיטה לשכונה מבוקשת וצבעונית שמצליחה לשמור על מרקם חיים מעניין בין המהגרים לבין התושבים החדשים של האזור. האם אותה תחושה קהילתית תימשך לעוד זמן רב? הזמן יגיד.... ובינתיים, אמנות הרחוב שתמצאו באזור משקפת את הקונפליקט שבין התושבים החדשים לאלו המקומיים, ובין האמנות לקהילה. בנוסף, יש שיגידו שאמנות הרחוב הצרפתית שונה מיצירות הרחוב שנראה בשאר ערי אירופה, בעודה נשארת נאמנה לאסתטיקה ולתולדות האמנות המקומיים משחקים בה תפקיד מכריע. שורה תחתונה - מדובר בשכונה שנמצאת מחוץ למסלול התיירות הרגיל שפשוט אסור לפספס! טיפ: פארק בלוויל היפהפה שנמצא במרכזה הוא מקום מושלם להפסקת צהריים ותצפית נהדרת על העיר.


שכונת NDSM באמסטרדם – כמו האקני וויק בלונדון, גם שכונת NDSM הייתה בעברה אזור תעשייתי. השכונה ממוקמת בצפון אמסטרדם (הנורד) מעבר לנהר האיי (IJ) וראשיתה ביורדי הים והספנים של המאה ה-17. עם הדעיכה בענף הספנות כך גם דעך לו האזור, והמקום היה די נטוש עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת. אז התחילה, כמו שניתן כבר לנחש, השלב הראשון של הג׳נטריפיקציה – אמנים הגיעו לאזור והחלו להתעניין בהאנגרים ובבניינים הנטושים, בהתחלה אלו השתלטו עליהם בצורה לא חוקית (סקווטים) ואחר כך בעידוד הרשויות. כיום האזור כולו הוא חממה של אמנות רחוב וקומונות של אמנים, לצד, איך לא, בתי קפה מדליקים, פאבים, ואפילו בית מלון ייחודי. יש שיגידו שזו אמסטרדם החדשה.


שכונת קרויצברג בברלין – הסיפור של קרויצברג (Kreuzberg) דומה אך גם שונה מכל שאר הערים, כי הסיפור של ברלין הוא ייחודי. עם כל הכבוד לירושלים שחוברה לה יחדיו, ברלין היא ללא ספק עיר שחוברה מחדש לאחר שנים ארוכות בהן חלקים נכבדים ממנה היו בצורים בחומה. שכונת קרויצברג היא מהשכונות המעניינות בברלין שכן היא שכנה ממש על החומה, מובלעת מערבית בתוך המזרח. לאור זאת, עוד בשנות השבעים קרויצברג נחשבה לאזור מאוד לא מבוקש, מוכה עוני ועם קהילה גדולה של מהגרים. במקביל התפתחה בשכונה תרבות נגד חתרנית, ודמויות מוכרות כמו דיויד בואי ואיגי פופ פעלו בה, והיא הפכה למרכז של אמנות ותרבות אלטרנטיבית. נפילת החומה הפכה את השכונה משכונת קצה של מערב ברלין לשכונה הממוקמת ממש במרכז העיר, מה שעזר בהתפתחות האורבנית והמקום נהפך אטרקטיבי במיוחד, יש שיגידו ״המכה של אמנות הרחוב״. התמהיל בין קהילות מוחלשות מצד אחד וקבוצות אמנים מצד שני, בולט, אך לאחר שמכירים לעומק את שלל הפעילויות האלטרנטיביות שמתקיימות בשכונה ניתן רק להתפעל מההתרחשות הציבורית והמעורבות הקהילתית של המקומיים, שהיא זו שלמעשה מתווה את ההתפתחות הכל כך ייחודית של המקום.

שכונת ראבאל בברצלונה – תיירים בברצלונה נוטים להסתובב באזורים המוכרים והידועים כמו סמטאות הרובע הגוטי, שוק לה-בוקריה וכל מה שמריח או מזכיר את גאודי. אך ממש מתחת לאף מסתתר לו יהלום לא מלוטש שרבים מפספסים - שכונת ראבאל (El Raval). השכונה, שרבים מתושביה הם מהגרים, הפכה בשנים האחרונות למקום מסקרן וטרנדי שאט אט משנה את פניו. אמנות הרחוב מכסה את קירות השכונה ומספרת את הסיפור של ברצלונה כולה, מימי פרנקו דרך הלאומנות והגאווה הקטאלנית ועד ה"הפי סטייל" (Happy Style) שמוביל אמן הרחוב פז (Pez). בתוך השכונה ממוקם המוזיאון לאמנות עכשווית, שאם תרצו תוכלו בחצר שלו לחזות בעבודה משגעת של האמן האמריקאי, אבי אמנות הרחוב, קית' הרינג. השכונה מספרת את הסיפור של ברצלונה כולה, צריך רק להתרחק מעט ממפת התיירות המוכרת, להרים את הראש ולהביט סביב...


412 צפיות

Tour@ARTernative.guide  |  WhatsApp / Tel: +972-54-6194094  |  www.ARTernative.guide

  • ARTernative Guide facebook
  • ARTernative.guide instagram
  • TripAdvisor ARTernative